לנוכח המגבלות התפקודיות הנובעות ממחלתם, חולי פרקינסון עשויים להיות זכאים לסיוע והטבות כלכליות מהמדינה וכן לתגמולי ביטוח סיעודי ולתגמולי ביטוח נוספים.
מחלת פרקינסון קרויה על שם הרופא האנגלי ג'יימס פרקינסון, שפעל במאה ה-19 והתייחס לראשונה למחלה. מדובר במחלה עצבית ניוונית שנובעת לרוב מפגיעה בתאי המוח שמייצרים את המוליך העצבי דופמין ומירידה ברמת הדופמין המופרשת במוח.
הדופמין חיוני לנו לצורך ביצוע תנועות באופן תקין, ולכן מחלת פרקינסון מתבטאת בהידרדרות בכושר התנועה של החולים. במקרים מסוימים נובעת המחלה משיבוש בפעולתם של מוליכים עצביים אחרים, שמשפיעים גם הם על כושר התנועה, לצד הדופמין.
התסמינים הנפוצים ביותר של המחלה כוללים רעד בלתי-רצוני בגפיים, האטה בתנועה, חוסר יציבות וקשיון שרירים. לצד זה, המחלה עשויה להתבטא גם בפגיעה בכושר הקוגניטיבי ובמצב הרוח ולהוביל לבעיות זיכרון, לבלבול ולהזיות וכן לדיכאון ולחרדה.
לרוב, המחלה מתפתחת בהדרגה ובאופן איטי יחסית, אך מצבם של החולים הולך ומחמיר ועם הזמן הם צפויים להפוך לסיעודיים.
מחלת הפרקינסון נפוצה יותר בקרב קשישים, אך היא מתגלה גם בקרב אנשים בשנות ה-30 וה-40 לחייהם ואף בקרב צעירים יותר. המחלה נחשבת לחשוכת מרפא, אך ישנם טיפולים תרופתיים שמאפשרים למתן את תסמיניה ולהקל על החולים.
לנוכח מאפייני המחלה, החולים עלולים לסבול מירידה בכושר העבודה וההשתכרות שלהם ומפגיעה משמעותית ביכולת הניידות שלהם גם בשלבים מוקדמים יחסית וגם כשהם אינם סיעודיים.
בסקירה שלהלן נתייחס לקצבאות ולהטבות שעשויות לעמוד לרשות חולי פרקינסון מצד המדינה ומצד חברות הביטוח, הן בטרם הגיעם למצב סיעודי והן כחולים סיעודיים.
גובהה של קצבת הנכות הכללית שניתנת על ידי המוסד לביטוח לאומי, נע כיום (שנת 2023) בין כ-2,300 ש"ח לכארבעת אלפים ש"ח לחודש.
לקצבה זכאים מי שטרם הגיעו לגיל פרישה וסובלים מפגיעה בכושר עבודתם בשיעור של 50 אחוז לפחות, עקב נכות רפואית בשיעור של 60 אחוז לפחות והכנסותיהם אינן עולות על המותר בחוק (7,122 ₪ בחודש בשנת 2023). במקרים מסוימים תנאי הזכאות שונים במקצת, למשל כשתובעת הקצבה היא עקרת בית או כשהתובע סובל ממספר נכויות.
על מנת לזכות בקצבה נדרשים חולי פרקינסון להוכיח כי הם עומדים בתנאים הנדרשים. לצורך כך, יש להגיש תביעה לקצבה לביטוח הלאומי, בצירוף המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, ולאחר מכן להתייצב ולהיבדק בפני ועדה רפואית של מוסד זה. הוועדה קובעת את שיעור הנכות הרפואית של התובע ולאחר מכן נקבע שיעור נכותו התפקודית על ידי פקיד התביעות של הביטוח הלאומי.
גם אם החולה סובל מפגיעה תפקודית חמורה במישור ההשתכרות, עדיין ייתכן כי יוכר לו שיעור נכות רפואית או שיעור נכות תפקודית שלא ישקף את חומרת מצבו ולא יזכה אותו בקצבה מספקת או בכלל.
לכן מומלץ להגיש את התביעה לאחר קבלת ייעוץ משפטי מקצועי ותוך ליווי של עורך דין העוסק בתחום.
קצבת שירותים מיוחדים (להלן: "קצבת שר"ם) מוענקת על ידי הביטוח הלאומי למי שטרם הגיעו לגיל פרישה, לצורך מימון שירותי טיפול ועזרה. גובה הקצבה נע כיום בין כ-1,700 ש"ח לכ-3,900 ש"ח לחודש, ועשויים להיות זכאים לה רק מי שזכאים לקצבת נכות כללית או לחלופין מי שהוכרה להם נכות רפואית בשיעור של 75 אחוז לפחות.
בעוד שקצבת נכות ניתנת עקב פגיעה בכושר ההשתכרות, הקריטריון הקובע לצורך קבלת קצבת שר"ם הוא רמת התלות של התובע בסיוע הזולת לצורך תפקוד יומיומי או טיפול במשק הבית.
ההליך לקבלת קצבת שר"ם דומה להליך שנדרש לצורך קבלת קצבת הנכות, וכרוך בהתייצבות בפני ועדה רפואית של הביטוח הלאומי. כדי לבסס זכאות לקצבה, יש הוכיח תלות תפקודית משמעותית, המתבטאת בקשיים בביצוע פעולות ה-ADL, כלומר אותן שש פעולות יומיום בסיסיות שנבחנות לצורך קביעת רמת התלות התפקודית של חולים, במסגרת מבחני הזכאות לקצבאות נכות וסיעוד. על פעולות אלה נמנות פעולות הניידות, הקימה ושכיבה, ההתלבשות ועוד.
לחלופין, גם תלות הנובעת מפגיעה קוגניטיבית עשויה לזכות את החולה בקצבת שר"ם, אבל לרוב הזכאות תוכר רק במקרים של פגיעה ניכרת בזיכרון ובכושר ההתמצאות.
גמלת ניידות ניתנת על ידי הביטוח הלאומי עקב פגיעה בכושר ניידות ומיועדת למימון הוצאות שימוש ברכב.
לעומת קצבת שר"ם, הזכאות לגמלה זו אינה מותנית בזכאות לקצבת נכות כללית. עם זאת, הזכאות וגובהה תלויים בשיעור המוגבלות בגפיים התחתונות שהוכר לתובע בוועדה רפואית של הביטוח הלאומי ובקריטריונים נוספים. כך למשל, תנאי הזכאות של בעלי רכב עם רישיון נהיגה שונים מתנאי הזכאות של בעלי רכב נטולי רישיון ומתנאי הזכאות של חסרי רכב.
גובה הגמלה עשוי להגיע לסכום של אלפי שקלים לחודש, ולהתבטא במגוון הטבות, כגון סיוע חודשי במימון הוצאות השימוש ברכב, סיוע במימון רכישת רכב וסיוע במימון אביזרים לרכב. ההטבות מותאמות להיקף הזכאות ולנסיבות המקרה.
במקרה הרגיל לא ניתן לקבל קצבת שר"ם וקצבת ניידות במקביל, ולכן חולה שזכאי לשתי הקצבאות גם יחד יצטרך לוותר על אחת מהן, אלא אם הוכרה לו מוגבלות של מאה אחוז בניידות או בשירותים מיוחדים, או נקבע שהוא זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו.
כמו כן, קצבת ניידות ניתנת בטווח הגילאים שבין שלוש שנים לגיל פרישה. מגיל פרישה ומעלה ניתן לקבל את הקצבה רק בתנאים מיוחדים.
גם בהקשר זה, מומלץ להסתייע בייעוץ וליווי משפטי מקצועי על מנת להתוודע לתנאי הזכאות במלואם ולהגדיל את סיכויי מימוש התביעה.
מחלת הפרקינסון עלולה להיגרם כתוצאה מהיחשפות מתמשכת לכימיקלים רעילים. לכן מי שנחשפו במסגרת עבודתם לכימיקלים כאלה ולקו בפרקינסון עשויים לזכות בהכרה כנפגעי עבודה ולקבל דמי פגיעה בעבודה מהביטוח הלאומי.
ניתן לקבל דמי פגיעה עבור 13 שבועות לכל היותר, אך ניתן לתבוע דמי הפגיעה גם אם המחלה התגלתה זמן רב לאחר הפסקת העבודה. שיעור דמי הפגיעה עומד על 75 אחוז מהכנסת התובע מעבודתו בסמוך למועד שבו הפסיק לעבוד עקב הפגיעה.
לצורך ביסוס זכאותו, על החולה להוכיח קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי עבודתו. זה אינו עניין מובן מאליו, אך כבר היו מקרים רבים יחסית שבהם חולי הפרקינסון הוכרו כנפגעי עבודה, ובכלל זה מקרים שבהם הביטוח הלאומי דחה בתחילה את תביעת החולים אך חויב על ידי בית הדין לעבודה להכיר במחלתם כפגיעה בעבודה.
כך למשל, הכיר בית הדין בכבאי חולה פרקינסון כנפגע עבודה, עקב היחשפותו לגזים רעילים בעבודתו (ב"ל 1817/05) וכן בקשר הסיבתי שבין מחלת פרקינסון לבין היחשפות למתכות רעילות במהלך עבודה במפעל ( ב"ל 1349/07) ובתחנות כוח (ראו למשל: ב"ל (ב"ש) 22495-11-16). כמו כן במספר ניכר של מקרים הוכר הקשר הסיבתי בין מחלת פרקינסון לבין היחשפות לחומרי הדברה במסגרת עבודת החקלאות (ראו למשל: ב"ל (נצ') 2286-08-13 וב"ל (ת"א) 309-09-14).
חולי פרקינסון שמשתכרים מעבודה עשויים לקבל פטור ממס הכנסה מרשות המיסים. על מנת לקבל את הפטור יש להגיש בקשה לרשות המיסים ובשלב הבא להתייצב בביטוח הלאומי בפני ועדה רפואית לקבלת פטור ממס הכנסה.
הפטור ניתן למי שנקבעה להם נכות רפואית בשיעור של 90 אחוזים (וליתר דיוק 89.1%) לפחות בגין סך כל ליקוייהם הרפואיים (נכות משוקללת), ובלבד שאחת המלות הינה בשיעור של 40% לפחות, לתקופה בת 185 יום ומעלה.
הקריטריונים שמשמשים את הועדה הרפואית לקביעת נכות רפואית לצורך פטור ממס שונים מהקריטריונים הנהוגים לצורך קביעת הנכות הרפואית לתובעי קצבת נכות. ולכן ייתכן שיעמדו ברף הנדרש גם מי שלא הוכרה להם נכות רפואית של 90 אחוז ומעלה לצורך קבלת קצבה.
לצד זה, מי שאינם שעומדים בתנאים לקבלת פטור ממס הכנסה, עשויים לזכות במקרים מסוימים בהקלות מיסוי. למשל, מי שנקבעה להם נכות רפואית בשיעור של 75% ומעלה בוועדה, זכאים להקלות במיסוי בקופת הגמל.
עם הגיעם לגיל פרישה, חולי פרקינסון עשויים להיות זכאים לגמלת סיעוד מהביטוח הלאומי. את הגמלה ניתן לקבל במתכונת של שירותי טיפול בפועל או להמיר את שעות הטיפול לכסף, לצורך מימון שירותי טיפול באופן פרטי. נכון ל-2023, שווי שעת טיפול עומד על 214 ש"ח וניתן לקבל עד 30 שעות טיפול שבועיות.
לצורך קבלת הגמלה יש לעבור הערכת תלות על ידי בודק מטעם הביטוח הלאומי. חולי פרקינסון שסובלים רק או בעיקר ממגבלות פיזיות יידרשו להוכיח קושי ניכר לבצע עצמאית את פעולות ה-ADL, כולן או חלקן, לצורך ביסוס הזכאות לקצבה. אם החולים סובלים גם מפגיעה קוגניטיבית, ייתכן כי יוכרו כזכאים לגמלה עקב "תשישות נפש", המתבטאת בבלבול וקשיי התמצאות המחייבים ליווי והשגחה על החולה.
לא בכל מקרה קשיי התפקוד החולה יזכו אותו בגמלת סיעוד גם כשמדובר בקשיים משמעותיים יחסית. כמו כן, ייתכן כי תוכר לחולה רמת תלות חלקית ולכן יהיה זכאי לגמלה חלקית בלבד.
לצד קצבאות והטבות שחולי פרקינסון עשויים לקבל מהמדינה, ייתכן כי יהיו זכאים לתגמולים מחברות הביטוח, מכוח ביטוחי בריאות שרכשו.
חולי פרקינסון במצב סיעודי עשויים להיות זכאים לתגמולי ביטוח סיעוד – אם על בסיס פוליסות הסיעוד הקבוצתיות של קופות החולים ואם על בסיס פוליסת סיעוד פרטית שרכשו ישירות מחברת הביטוח.
לצורך מימוש הפוליסה, יידרש החולה להגיש תביעת סיעוד ולהוכיח כי הוא עומד במבחן התלות שנקבע בפוליסה (ראו: "מיהו סיעודי?").
מבחן התלות הסטנדרטי מחייב את החולה להוכיח כי הוא מתקשה לבצע עצמאית שלוש מבין שש פעולות ה-ADL, וכי הוא זקוק לעזרה לצורך ביצוע חמישים אחוז לפחות מכל אחת משלוש הפעולות. לחלופין, ניתן להתבסס גם על המסלול של "תשישות נפש" ולהוכיח כי החולה נזקק להשגחה שוטפת עקב ירידה בתפקוד הקוגניטיבי.
לצד זה, חולי פרקינסון שכושר עבודתם נפגע, עשויים להיות זכאים לתגמולים מכוח ביטוח אובדן כושר עבודה, שלרוב מהווה רכיב בביטוח הפנסיוני ובביטוחי מנהלים. בדרך כלל, לצורך מימוש הביטוח, יידרש החולה להוכיח כי כושר עבודתו נפגע ברמה של 75 אחוז לפחות.
כמו כן, חולי פרקינסון שיש ברשותם ביטוח מחלות קשות, שאותו ניתן לרכוש רק במסלול הפרטי, עשויים להיות זכאים לתגמולים גם מכוח ביטוח כזה: למשל, עבור הוצאות רפואיות ואובדן ימי עבודה ולעיתים אף בגין עצם התגלות המחלה.
בשל מורכבות התנאים וההליכים הכרוכים במימוש ביטוחי הבריאות, גם בנסיבות אלה, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי עם עורכי דין סיעוד בטרם הגשת התביעה למבטחות.
