הרס הכבד במצב של אי-ספיקה חריפה מוביל לדרדור תלול בתפקוד החולים. אילו זכויות מוקנות להם כאזרחים וכמבוטחים בגין נכות וצרכים סיעודיים?
אי-ספיקת כבד פולימיננטית פירושה כשל חריף בתפקוד הכבד, שנובע מהרס נרחב של רקמת הכבד. מצב כזה עלול להיגרם ממחלות כבד כמו שחמת וצהבת, או מצריכת אלכוהול מוגברת וממושכת, אך גם באורח פתאומי, עקב גורמים חריגים כמו הרעלה מתרופות, דוגמת פרצטמול, כשל חיסוני וכבד שומני בזמן הריון.
קשה להפריז בתיאור חשיבות הכבד, בהיותו אחראי לחלק ניכר מתהליך חילוף החומרים בגוף, ובין היתר לייצור חלבונים והורמונים, לאגירת שומנים ולפינוי רעלים.
מכאן שבמקרים של אי-ספיקה ניכרת, קיים סיכון גבוה שהחולה יסבול מבצקת מוחית ומפגיעה נויורולוגית וקוגנטיבית, מאי-ספיקת כליות שמצריכה דיאליזה, מפגיעה במנגנון קרישת הדם ודימום מוחי ומדלקות וזיהומים מערכתיים.
במקרי קיצון, אי-ספיקה פולמיננטית מתפתחת במהירות שיא ועלולה להוביל למות החולה תוך ימים ספורים. בשאר המקרים, ההתפתחות איטית יותר, ולעיתים ניתן לשפר את מצב החולים באמצעות תרופות וטיפול תזונתי.
עם זאת, לא ניתן לשקם חלקי כבד שנהרסו, והמחלה צפויה להביא למות החולים תוך חודשים עד שנים קצובות, אלא אם יעברו השתלת כבד בהצלחה.
מפאת אופיה החמור של המחלה, לא רק חולים במצב סופני, אלא גם מי שמצבם יציב ומתון יחסית, עשויים לזכות בתמיכה כספית מהביטוח הלאומי ומגופים נוספים, כגון חברות הביטוח.
באילו תנאים ונסיבות? על כך להלן.
מגוון ליקויים בכבד מוכרים בתקנות הביטוח הלאומי כנכות רפואית וכך גם רבים מביטוייה וסיבוכיה של אי-ספיקת כבד פולמיננטית, כגון אי-ספיקת כליות או פגיעה בתפקוד אחרי ניתוח חיוני.
החולים עשויים לקבל קצבת נכות כללית, אם ועדה רפואית העמידה את נכותם הרפואית על 60 אחוז ומעלה עקב ליקוייהם.
מי שסובלים ממספר ליקויים, בין אם כולם קשורים לכבד או לא, זקוקים להכרה ב-40 אחוזי נכות ומעלה בגין מכלול ליקוייהם, כל עוד אחד הליקויים לפחות מקנה 25 אחוזי נכות ומעלה.
עקרות בית זקוקות להכרה ב-50 אחוזי נכות לפחות, בגין ליקוי אחד או מספר ליקויים.
מעבר לכך, נדרש שהחולה ישתכר לא יותר מ-60 אחוז מהשכר הממוצע במשק ושפקיד תביעות יקבע שכושר השתכרותו ירד ב-50 אחוז לפחות.
מי שעומד בתנאים שפורטו, יזכה לקצבה חודשית חלקית או מלאה, בהתאם לדרגת הנכות התפקודית שיוחסה לו.
ניקח לדוגמה חולה שסובל מאי-ספיקת כבד חריפה שמתבטאת בתסמינים שמקנים 70 אחוזי נכות רפואית לפי התקנות. אם הוועדה תכיר בליקוייו, נכותו הרפואית תסתכם ב-70 אחוז, אך שיעור הקצבה ייגזר מדרגת נכותו התפקודית.
למשל, אם פקיד התביעות יסבור שאותו חולה אינו מסוגל להשתכר כלל ויקבע לו מאה אחוז נכות תפקודית, הוא יזכה לקצבה מלאה, שמסתכמת בשנת 2024 ב-4,291 ש"ח.
כמובן, ההחלטות בתיק לא תמיד עושות צדק עם התובעים, אולם שמורה להם הזכות לערער על החלטות אלה וכן הזכות לייצוג משפטי בכל שלב ושלב.
קצבת ניידות עבור הוצאות התניידות ברכב עשויה להעניק תמיכה כלכלית נוספת ללוקים באי-ספיקת כבד פולמיננטית, אם כושר תנועת רגליהם נפגע: למשל בגלל אי-ספיקה היקפית בעורקים או ליקוי ניידות מוכר אחר.
הליך תביעת הקצבה כרוך, לשם התחלה, בפנייה לוועדה רפואית של משרד הבריאות, שקובעת את שיעור המוגבלות בניידות.
לגבי תובע שהגיע למינימום הנדרש מבחינת שיעור המוגבלות, יחליט הביטוח הלאומי אם הוא עומד ביתר תנאי הזכאות ואיזו קצבה תוענק לו, מבחינת היקפה ומרכיביה.
תנאי הזכאות הנוספים והקריטריונים לקביעת תוכן וגובה הקצבה, נוגעים למספר מישורים, ובהם שיעור המוגבלות, סטטוס ההשתכרות של החולה, טיב צורכי ההתניידות שלו ועוד.
קצבת שירותים מיוחדים (שר"ם) וקצבת סיעוד ניתנות לחולים שתלויים בזולת במידה זו או אחרת, לצורך תפקוד יומיומי.
קצבת שר"ם מיועדת לחולים עד גיל פרישה וניתנת כתשלום חודשי. קצבת הסיעוד מיועדת לאזרחים ותיקים וניתנת כתשלום חודשי או כשירותי טיפול בפועל, בהתאם לנסיבות.
גם חולים בעלי עצמאות תפקודית מסוימת עשויים לקבל קצבה, אך כתנאי לזכאות נדרשת מידה משמעותית של מוגבלות פיזית בביצוע פעולות בסיסיות (ADL) או בטיפול במשק הבית.
ייתכן גם שיימצא שהתובע סובל מתלות חלקית ותוענק לו קצבה חלקית.
קצבת שר"ם מחולקת לארבע רמות ועשויה להגיע לכ-8,300 ש"ח. קצבת סיעוד מחולקת לשש רמות ועשויה להגיע ל-30 שעות טיפול בשבוע או 6,748 ש"ח לחודש, נכון לאפריל 2024.
רמת התלות התפקודית נבחנת על ידי בודק מטעם הביטוח הלאומי, וההחלטה לגבי הזכאות לקצבה ורמתה נשענת על ממצאיו.
גם במסגרת תביעות שר"ם וסיעוד ניתן לערער על החלטת המוסד ולהיעזר בייצוג משפטי.
תלות בטיפול סיעודי בשל אי-ספיקת כבד פולמיננטית עשויה להיחשב כמקרה ביטוח מזכה, לפי פוליסות הסיעוד הקבוצתיות והפרטיות.
מבחינת הפוליסה עצמה, מורכבות העניין נובעת מכך שרק חולה "תשוש נפש", כלומר דמנטי, או לחלופין, מי שמוגבל במידה מהותית בביצוע פעולות ADL, נחשב כזכאי לתגמולים.
מורכבות נוספת נובעת ממשוכות בלתי-ענייניות שהמבטחות מציבות למבוטחים, לפעמים תוך חריגה מובהקת מהחוק ומהפוליסה.
עם זאת, אי-ספיקת כבד חריפה מוכרת כמחלה כרונית קשה, ולחולים מאובחנים במצב תפקודי מדורדר, יש בדרך כלל יסוד מוצק להגשת תביעת סיעוד.
ליווי של עורך דין מומחה מגדיל עוד יותר את סיכויי ההצלחה בתביעה ולרוב משכך את להיטות המבטחות להדוף תביעות.
פוליסות אחרות בענף הבריאות, כמו ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח מחלות קשות, עשויות לתת מענה גם לחולים שאינם סיעודיים.
מומלץ ביותר לפעול למימוש פוליסות כאלה במקרי אי-ספיקת כבד, אך גם אז רצוי מאוד להסתייע בעורך דין.
במקרים מסוימים, אי-ספיקת כבד פולמיננטית היא תולדה של מחדל רפואי או הליך רפואי שגוי: לדוגמה, במקרה שמתן תרופות במינון יתר הוביל לקריסת הכבד.
אם אפשר להוכיח שהטיפול הרפואי היה רשלני ושהרשלנות היא שגרמה לנזקו של המטופל, אזי יש בסיס להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד הגורמים המטפלים, בכפוף לשאר הכללים החלים בעניין, כגון הגבלות התיישנות.
בתביעה כזו ניתן לדרוש פיצוי גבוה על מגוון רחב של נזקים פיזיים, נפשיים וכלכליים, אך, כמובן, חשוב להיוועץ בעורך דין העוסק בתחום ולברר אם יש תשתית לתביעה.
חשוב לדעת שלצד מקורות סיוע ראשיים שעשויים לעמוד לרשות הלוקים באי-ספיקת כבד פולמיננטית, בדמות קצבאות ותגמולים שוטפים, סביר להניח שמגיעות להם הטבות והקלות שונות במערכת הבריאות ובענייני מיסוי, תעסוקה ודיור.
למשל, כדאי לברר בקופת החולים ובלשכות משרד הבריאות על הנחות ופטור מתשלום בגין תרופות, שירותים וציוד רפואי, שניתנים לחולים כרוניים ולמקבלי קצבאות נכות וניידות. כמו כן, חולים במצב סופני עשויים להיות זכאים לשירותי הוספיס בחינם, בבית או בבית חולים.
בדומה לכך, מומלץ לבחון את האפשרות לקבל פטור ממס הכנסה, שעשוי להינתן בגין נכות כללית שהוכרה לחולה או בגין נכות שהוכרה לו לצורך כך בלבד.
הטבות אחרות עשויות להתבטל בהקלות מס נוספות, בהנחות בתשלומי חשמל ומים, בהכשרה ומימון מהביטוח הלאומי לצורך שיקום תעסוקתי ובסיוע ממשרד השיכון בנוגע לדיור.
