לעיתים, מחלה סיעודית או תשישות נפש פוגעים באופן חמור ביכולתו של אדם לקבל החלטות מושכלות ומחייבים מינוי אפוטרופוס. עם זאת, במקרים רבים, קשייו של החולה אינם חמורים דיים כדי לשלול את מסוגלותו לטפל בענייניו האישיים או הכלכליים. במקרים אלו, אין חובה למנות אפוטרופוס, אלא ניתן למנות תומך החלטות אשר יסייע לאדם בביצוע החלטותיו ולא יחליט במקומו. על אפשרות זו, בכתבה שלפניכם.
אדם סיעודי הינו אדם התלוי בעזרתם של אחרים לצורך ביצוע פעולות היום-יום או אדם הזקוק להשגחה על רקע ירידה קוגניטיבית. עם זאת, הגדרת המונח "סיעודי" כוללת בתוכה מגוון רחב של מצבים. כך, במקרים רבים, חולה סיעודי או תשוש נפש עשוי להתקשות בהבנת מידע מסוים, אולם יכול לקבל החלטות בנוגע לחייו אם יקבל סיוע מצד שלישי. במצבים אלו, אין צורך במינוי אפוטרופוס אשר יקבל החלטות במקום החולה, אלא ניתן לבקש מינוי של תומך החלטות.
אדם בגיר, המתקשה בהבנת מידע ובקבלת החלטות בענייניו, אך מסוגל לקבלן עם עזרה ותמיכה, רשאי לפנות לבית המשפט ולבקש מינוי של תומך החלטות, שיסייע לו בקבלת החלטות ומימושן. יודגש, כי התומך לא מקבל את ההחלטה במקום החולה והחולה שומר על עצמאותו.
כך, תומך ההחלטות יכול לקבל בשם החולה מידע מגורמים שונים (ביטוח לאומי, בנק ועוד), להסביר את המידע לחולה, לתווך בינו לבין אותם גורמים ולסייע לחולה לממש את החלטותיו. הכל, במטרה לסייע לחולה לקבל החלטות בהתאם להעדפותיו. יצוין, כי החולה אינו מחויב לקבל את הצעותיו של התומך. מנגד, גם התומך אינו חייב לסייע במימוש כל החלטה של החולה. במידה ולדעת התומך ההחלטה עלולה לפגוע בחולה או באדם אחר, הוא רשאי שלא לסייע לחולה ובמקום זאת לפנות לבית המשפט לצורך קבלת הוראות.
יצוין, כי ישנן מספר פעולות משפטיות שרק החולה יכול לבצע באופן אישי (למשל עריכת צוואה, הסכמה למתן טיפול רפואי ועוד). פעולות משפטיות אחרות, אשר אין חובה כי החולה יבצע באופן אישי, יכול התומך לבצע, במידה והחולה ביקש זאת או אם בית המשפט הסמיך אותו לכך בצו המינוי. כן יצוין, כי ישנן פעולות משפטיות הדורשות את אישור בית המשפט (למשל, עסקה למכירת מקרקעין).
ויודגש, כי ההחלטות מתקבלות בסופו של דבר אך ורק על-ידי החולה והוא שחותם על כל מסמך ואחראי לתוצאות ההחלטה.
במידה ואדם בגיר מעונין במינוי תומך החלטות, עליו לפנות תחילה לאפוטרופוס הכללי ולבקש קביעת פגישה. בפגישה ישתתפו החולה, התומך המוצע ונציג מטעם האפוטרופוס הכללי (וכן אחרים, ככל שהחולה מעוניין בכך). בפגישה יימסר מידע לגבי תפקידו של התומך, סמכויותיו, האחריות המוטלת עליו ונהלי האפוטרופוס הכללי בעניין. בסיום הפגישה ייתן נציג האפוטרופוס הכללי אישור על קיום הפגישה.
לאחר קיום הפגישה, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למינוי אדם כתומך בקבלת החלטות. על הבקשה לכלול, בין היתר, את פרטי החולה, פרטי התומך, הנימוקים למינוי, משך המינוי המבוקש, הסמכויות שאותן מבוקש למסור לתומך. יש לצרף לבקשה את האישור על קיום הפגישה אצל האפוטרופוס הכללי, תצהיר חתום מטעם מגיש הבקשה וכן כתב הסכמה של התומך במידה ומגיש הבקשה אינו התומך המוצע. כמן כן, מומלץ לצרף לבקשה חוות דעת של גורמים מקצועיים ובני משפחה. הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה.
בית המשפט יבחן את הבקשה, ישמע את דעתו של החולה (אלא אם החולה החליט שלא להופיע בפני בית המשפט) ובדרך כלל יבקש עריכת חוות דעת על ידי עובד סוציאלי. במידה ובית המשפט יחליט על הוצאת צו, הצו יכלול את תחומי המינוי (למשל, עניינים רכושיים או עניינים רפואיים), סוג התמיכה הנדרשת, תקופת המינוי וכן את שכר התומך במידה והדבר נדרש. כמו כן, בית המשפט יכול לקבוע תנאים נוספים.
יצוין, כי קיימת אפשרות שבית המשפט ימנה תומך בקבלת החלטות במסגרת הליך בנושא אחר אם יתברר כי יש צורך שכזה והחולה והתומך נתנו את הסכמתם.
כמעט כל אדם בגיר שהוא תושב ישראל רשאי להתמנות כתומך החלטות במידה והחולה מעוניין במינויו והתומך הסכים לקבלת המינוי. עם זאת, על התומך לעמוד גם בתנאים הבאים:
לרוב, יבקש החולה למנות כתומך החלטות אדם שהוא סומך עליו, למשל קרוב משפחה או חבר קרוב. לעיתים, יתמנה תומך מקצועי בשכר במידה ואין בינו ובין החולה היכרות מוקדמת (יצוין, כי גם תומך שהינו קרוב משפחה זכאי לשכר במידה ונקבע כך בצו המינוי). על התומך המקצועי לעבור הכשרה המוכרת על ידי האפוטרופוס הכללי ולהיכלל ברשימת האפוטרופוס הכללי של תומכי החלטות מקצועיים. כמו כן, ניתן למנות תומך קבלת החלטות מתנדב. אדם כזה יוכל לשמש כתומך למי שאינו קרוב משפחתו או שאין לו היכרות מוקדמת עמו. על תומך החלטות מתנדב להשתתף בתוכנית הכשרה מקוצרת מטעם האפוטרופוס הכללי.
למען הסר ספק יודגש, כי ישנו הבדל מהותי בין תומך בקבלת החלטות לבין אפוטרופוס. תומך בקבלת החלטות אמור לסייע למי שמתקשה בהבנת מידע ובקבלת החלטות בענייניו, אך מסוגל לקבלן בעצמו עם עזרה ותמיכה, ואילו מינוי אפוטרופוס מתאים למי שאינו מסוגל לנהל את ענייניו בעצמו או לקבל החלטות לגביהם. ככלל, בתי המשפט תמיד יעדיפו במידת האפשר מינוי של תומך בקבלת החלטות על פני מינוי אפוטרופוס, וזאת במטרה לשמר עד כמה שניתן את האוטונומיה של האדם.
מלבד המפגש עם נציגי האפוטרופוס הכללי בתחילת הדרך, נתון התומך לפיקוח מצד האפוטרופוס הכללי. במסגרת זאת, נציגי האפוטרופוס הכללי רשאים לבקש מתומך ההחלטות מידע ומסמכים הנוגעים לביצוע תפקידו. כמו כן, ניתן להגיש תלונה על תפקוד התומך לממונה על תלונות הציבור במשרד האפוטרופוס הכללי. מנגד, התומך רשאי לפנות לנציגי האפוטרופוס הכללי בכל עת לצורך התייעצות.
מינויו של תומך ההחלטות מסתיים כאשר מתקיים אחד או יותר מהתנאים הבאים:
עד לפני מספר שנים, כאשר אדם היה מתקשה לדאוג לענייניו, לא היתה ברירה אלא לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למינוי אפוטרופוס, גם אם האדם היה עדיין צלול. למרבה המזל, כיום ישנן אפשרויות אחרות, הפוגעות במידה פחותה באוטונומיה של האדם, ובכללן בקשה למינוי תומך לקבלת החלטות. מדובר בהליך פשוט בהרבה לכל המעורבים בדבר, ואולם גם להליך זה משמעויות ניכרות והוא כרוך בלא מעט בירוקרטיה וכן בהופעה בפני בית המשפט. במידה ועלה הצורך, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום אשר יוכל לסייע לצדדים בניהול ההליך, כמו גם לוודא כי הם מבינים היטב את הבקשה והשלכותיה.