הפיכתו של אדם לסיעודי הינה מכה קשה ביותר עבורו ועבור משפחתו. בהמשך לכך, ועל מנת לעזור בהתמודדות מול המצב אליו נקלעו, אנשים במצב סיעודי והמטפלים בהם זכאים לקבל סיוע ממספר גורמים. להלן מדריך קצר המפרט את הזכויות העיקריות של חולה סיעודי.
נדמה, כי אחד הפחדים הגדולים ביותר של רוב האנשים הוא לאבד את היכולת לתפקד בצורה עצמאית. לפחד זה נלווה החשש מההוצאות הכספיות האסטרונומיות הנלוות לכך (העלות החודשית של סיוע יומיומי למטופל סיעודי השוהה בביתו נעה בין 7,000 ל- 10,000 ₪ ואילו עלות אשפוז במוסד סיעודי הינה כ- 13,000 – 20,000 ₪ בחודש). עם זאת, אנשים אלו ומשפחותיהם אינם לבד מול העולם, אלא זכאים לזכויות בתחומים שונים מהמדינה (בעיקר באמצעות המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות וקופות החולים) וחברות הביטוח הסיעודי הפרטיות (במידה וקיימת לחולה פוליסת ביטוח מתאימה).
חולה סיעודי מוגדר מבחינה משפטית כאדם הזקוק לעזרת הזולת לביצוע פעולות היום-יום: לקום ולשכב, להתלבש ולהתפשט, להתרחץ, לאכול ולשתות, לשלוט על הסוגרים ולהתנייד. פעולות אלו נקראות בעגה המקצועית: "ADL- Activities of Daily Living". אפשרות נוספת הינה שהאדם הינו "תשוש נפש", כלומר סובל מירידה ביכולתו הקוגניטיבית, כולל ליקוי בתובנה ובשיפוט, ירידה בזיכרון וחוסר התמצאות במקום ובזמן.
חולה סיעודי זכאי למספר זכויות באמצעות המוסד לביטוח לאומי, לעיתים בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים. זכויות אלו כוללות:
אשפוז במוסד סיעודי אינו מהווה חלק מסל הבריאות. עם זאת, משרד הבריאות משתתף במימון האשפוז הסיעודי על ידי העברה כספית ישירות למוסד הסיעודי וזאת בתנאים מסוימים ("קוד אשפוז סיעודי"). תנאים אלו כוללים: היות המאושפז סיעודי או תשוש נפש, המוסד בו החולה מעונין להתאשפז פועל ברישיון של משרד הבריאות, החולה אינו זכאי למימון אחר של אשפוז סיעודי ומצבם הכלכלי של החולה ובני משפחתו אינו מאפשר את מימון הוצאות הסיעוד. על החולה ובני משפחתו מוטלת השתתפות עצמית בעלות האשפוז. גובה ההשתתפות נע בין 37% מגובה קצבת הזקנה ועד מלוא עלות האשפוז בהתאם להכנסות החולה ומשפחתו. כניסה למוסד סיעודי מבטלת את הזכות לקבל גמלת סיעוד. להרחבה בנושא, ראו את הכתבה: לשבור את הקוד – הכל על קבלת קוד אשפוז סיעודי ממשרד הבריאות.
לחולה הסיעודי קיימות הזכויות הבאות במסגרת קופות החולים השונות:
במידה וחולה סיעודי אינו שוהה במסגרת מוסדית וזקוק לטיפול וסיוע בביצוע רוב פעולות היומיום או להשגחה במהלך רוב שעות היממה, הוא זכאי לקבל היתר מרשות האוכלוסין וההגירה להעסקת עובד זר. לכל קבוצת גיל ישנם קריטריונים שונים לקבלת זכאות להעסקת עובד זר לטיפול סיעודי. כאמור לעיל, ניתן לקבל את גמלת הסיעוד בכסף או כשירותים נלווים, ובכללם שעות עבודה של מטפל (להרחבה בעניין זה ניתן לפנות למאמר – העסקת עובד זר בסיעוד).
משרד הרווחה מציע לקשישים מספר שירותים ובכללם: ייעוץ, טיפול ותמיכה של עובדים סוציאליים, השתתפות במימון אספקת ארוחות מוכנות לפי מבחן הכנסה, מרכזי יום לקשישים, סיוע בצורכי יום-יום, כגון תיקונים קלים בדירה, מועדוני תעסוקה, סיוע במימון בית אבות לקשישים בעלי הכנסה נמוכה ועוד.
אדם המוגדר כ"תשוש" ולא "כסיעודי", כלומר ככזה הסובל מירידה קלה עד בינונית בתפקודי היומיום וזקוק לעזרה חלקית בפעולות אלה, יהיה זכאי לסיוע במימון בית אבות לתשושים מטעם משרד הרווחה. השירות כרוך בתשלום דמי השתתפות עצמית.
מכיוון שהסיוע המוצע לחולים סיעודיים על-ידי המדינה וקופות החולים לרוב אינו מספק, אנשים רבים מבטחים עצמם גם בביטוח סיעודי פרטי. במסגרת זאת, בכפוף לתשלום חודשי, חברת הביטוח הסיעודי הפרטי מתחייבת כי במקרה שהאדם יגיע למצב סיעודי, היא תשלם לו תגמול בהתאם לתנאי הפוליסה. זאת, בנוסף לגמלת הסיעוד מטעם הביטוח הלאומי וכל זכויות אחרות להן הוא זכאי. למרבה הצער, במקרים רבים, למרות שאדם שילם כספים רבים במהלך השנים לחברת הביטוח, האחרונה לא מהססת ברגע האמת לדחות את תביעת הסיעוד.
כפי שניתן לראות, חולה סיעודי זכאי לזכויות שונות מגורמים שונים. עם זאת, כל אחד מהגורמים עושה שימוש בטפסים שונים ומציב דרישות שונות כתנאי לסיוע. מדובר בהליך לא קצר, מסורבל ובירוקרטי, המחייב הבנה עמוקה על מנת להימנע משגיאות נפוצות. בהמשך לכך, מומלץ לפנות עוד בתחילת הדרך לעורך דין הבקיא בתחום הסיעוד אשר יעזור לכם לקבל את מלוא זכויותיכם, הן מגורמי המדינה השונים והן מחברות הביטוח הפרטיות.