העסקת עובד זר בתחום הסיעוד – מדריך מקיף

העסקת עובד זר כמטפל סיעודי עשויה לסייע רבות למטופל לקבל את העזרה לה הוא זקוק, אולם חשוב לדעת כי מדובר בתהליך מורכב ביותר, הכולל גם סנקציות משמעותיות (כספיות ופליליות) במקרה של ניהול שגוי. על מנת לסייע, הכנו מדריך הכולל מידע תמציתי וחשוב לגבי העסקת עובד זר בתחום הסיעוד.

אנשים רבים, מבוגרים וצעירים, נזקקים לשירותי מטפל זר. עם זאת, מדובר בנושא מורכב ביותר, הכורך בתוכו לא רק הוצאות כספיות גבוהות, אלא גם חוקים, תקנות, הנחיות ובירוקרטיה מסורבלת. במדריך שלהלן ננסה להסביר ולעמוד על הסוגיות העיקריות הכרוכות בהעסקת עובד זר בתחום הסיעוד.

מי זכאי לקבל היתר להעסקת עובד זר?

ככלל, במידה ואדם אינו שוהה במסגרת מוסדית וזקוק לטיפול וסיוע בביצוע רוב פעולות היומיום או להשגחה במהלך רוב שעות היממה, הוא זכאי לקבל מרשות האוכלוסין וההגירה היתר להעסקת עובד זר. ההיתר יהיה על שם המטופל, בתחום הסיעוד, במשרה מלאה בלבד, כאשר רק עובדים זרים שבידיהם רישיונות עבודה תקפים לענף הסיעוד (מסוג ב/1) רשאים להיות מועסקים בענף הסיעוד. קיימת חובה לרשום את ההעסקה של העובד הזר, טרם תחילת ההעסקה, באמצעות לשכה פרטית המורשית לתיווך, הבאה וטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד. רשימה של הלשכות הפרטיות המורשות מופיעה באתר רשות האוכלוסין.

באופן פרטני, אדם יהיה זכאי להעסיק עובד זר בתחום הסיעוד במידה והוא עומד בתנאים הבאים:

• אדם שהגיע לגיל פרישה – אדם שהגיע לגיל פרישה ומתגורר בביתו או בדיור מוגן יהיה זכאי לקבל היתר להעסקת עובד זר בסיעוד במידה וצבר 4.5 נקודות תלות בבדיקה להערכת תלות (ADL) שערך הביטוח הלאומי, או במידה וצבר 4 נקודות תלות בתוספת ניקוד שניתן לו בשל נסיבות אישיות (למשל, מתגורר לבדו). לקשישים מעל גיל 90 מספיקות 4 נקודות תלות בלבד לצורך קבלת היתר;
• בוגר (מגיל 18) – אדם בוגר המקבל קצבת שירותים מיוחדים יהיה זכאי להיתר. במידה וקצבת השירותים המיוחדים קטנה מ– 112%, ההיתר כפוף לאישור וועדה מקצועית מייעצת;
• קטין (עד גיל 18) – קטין המקבל גמלת ילד נכה בשיעור של 100% לפחות יהיה זכאי להיתר במידה והשתתפות הקטין במסגרת לימודית מותנית בליווי של מטפל, או שהקטין זקוק לליווי או להשגחה קבועים ברוב שעות היום בגלל הנכות ואינו יכול להשתתף במסגרת לימודית, או במידה וישנן נסיבות רפואיות מיוחדות אחרות המצריכות טיפול יומיומי;
• נכה עבודה – נכה עבודה יהיה זכאי להיתר במידה והוא מוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה ברמה של "סיוע מרובה" או "תלוי בזולת";
• נכה כוחות הביטחון או נפגע פעולות איבה – אלו יהיו זכאים להיתר במידה ונקבעה להם זכאות ל– 17 שעות ליווי לפחות על ידי ועדת מלווים במשרד הביטחון;
• חולה סרטן – חולה סרטן הזקוק להשגחה במשך רוב שעות היממה יהיה זכאי להיתר בכפוף לאישור ועדה מקצועית מייעצת של רשות האוכלוסין וההגירה. ההיתר ניתן לרוב לתקופה של עד שנה;
• חולה שעומד להשתחרר מבית החולים או ממוסד סיעודי – אלו יהיו זכאים לקבל היתר בכפוף לאישור של הוועדה המייעצת ורק במידה וקיבלו לפני השחרור אבחנה רפואית המציינת את הצורך בהמשך הטיפול.

כיצד מגישים בקשה לקבלת היתר?

לצורך קבלת היתר להעסקת עובד זר בתחום הסיעוד, יש להגיש בקשה מקוונת למחלקת ההיתרים ברשות האוכלוסין וההגירה. לבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים:

• טופס התחייבות מעסיק – במסגרת טופס זה מתחייב אדם: (1) לשלם לעובד לכל הפחות שכר מינימום, (2) כי העובד יועסק אך ורק בתחום הסיעודי, (3) כי יספק לעובד מגורים הולמים ועוד;
• הצהרת ויתור על סודיות רפואית;
• צילום תעודת זהות;
• אישור על תשלום אגרה;
• במידה והמעסיק מקבל קצבת שירותים מיוחדים (שר"מ) בשיעור הנמוך מ-112% – יש לצרף מסמכים רפואיים עדכניים המפרטים את מצבו הרפואי והצורך בעזרה סיעודית ברוב שעות היממה, וכן את פרוטוקול הוועדה הרפואית לשר"מ בביטוח הלאומי;
• במידה והמעסיק הוא נכה עבודה, נכה כוחות הביטחון או נפגע פעולות איבה – יש לצרף את האישורים הרלוונטיים;
• במידה והעובד הזר דרוש עבור ילד נכה – יש לצרף מסמכים נוספים ובהם אישור ממנהל/ת בית-הספר או הגן על שעות השהייה במוסד החינוכי, חוות דעת סוציאלית שתומכת בבקשה, חוות דעת מהרופא המקצועי שמטפל בילד ועוד.

ניתן להגיש את הבקשה אף באמצעות אחת הלשכות הפרטיות המורשות בענף הסיעוד להבאה של עובדים זרים, שתעביר את הבקשה לרשות האוכלוסין. יצוין, כי גם במידה והמטופל פנה בעצמו לרשות האוכלוסין על מנת להוציא היתר להעסקת עובד זר, האחרון חייב להיות רשום בלשכה פרטית. עוד יצוין, כי, ככלל, קיימת הבחנה בין לשכה פרטית, שקיבלה רישיון מרשות האוכלוסין לעסוק בהבאת עובדים זרים, לחברת סיעוד, המספקת את שירותי הסיעוד בפועל בבית לזכאי גמלת הסיעוד.

תנאי ההעסקה של העובד הזר

עובד זר זכאי לאותם תנאי עבודה להם זכאי עובד ישראלי, כלומר כל הכללים בחוק הנוגעים להעסקת עובד חלים גם על העסקת עובד זר. להלן מספר דגשים מרכזיים בעניין תנאי העסקה של עובד זר בתחום הסיעוד:

• יש לחתום מול העובד הזר על הסכם עבודה בשפה המובנת לו ולמסור לו העתק מההסכם. העסקת עובד זר ללא חתימה על הסכם עבודה היא עבירה פלילית;
• שכר העובד הזר לא יפחת משכר המינימום במשק (העומד נכון לחודש 04/2023 על 5,571.75 ₪ לחודש למשרה מלאה). על השכר להיות משולם לא יאוחר מה- 9 בחודש עבור החודש הקודם;
• ניתן לנכות עד 25% משכרו של העובד הזר. מדובר רק על ניכויים המותרים בחוק (למשל, עלויות נלוות למגורים, ביטוח בריאות, החזר חוב). במידה והמעסיק לא ביצע את הניכויים המותרים בזמן אמת, לא ניתן לבצע אותם בדיעבד;
• יש לשלם לעובד הזר 100 ₪ לשבוע כדמי כיס. סכום זה נחשב כמקדמה של חשבון שכרו;
• יש לבטח את העובד הזר בביטוח בריאות פרטי. המעסיק חייב למסור לעובד הזר סיכום של פוליסת הביטוח בשפה המובנת לו;
• יש לבטח את העובד הזר בביטוח לאומי. על המעסיק להירשם במוסד לביטוח לאומי תוך שבועיים מיום הפיכתו מעסיק לראשונה;
• יש לבטח את העובד הזר בביטוח פנסיוני. נכון לחודש 04/2023, שיעור ההפרשה על חשבון המעסיק עומד על 12.5% מהשכר (6.5% עבור גמל ו– 6% עבור פיצויים). על העובד הזר להפריש 6% משכרו עבור גמל. אסור למעסיק לנכות את חלקו של העובד משכרו;
• על המעסיק לנהל רישום של כל התשלומים ששולמו לעובד, כולל רישום חופשות;
• עובד זר זכאי ליום מנוחה שבועית של 25 שעות. במידה והעובד הזר עבד ביום המנוחה שלו הוא זכאי לתוספת בסך של 150%. החופשה השבועית תהיה לרוב באחד הימים בין שישי לראשון;
• יש לתת לעובד הזר 9 ימי חג בשנה בתשלום על פי דתו או בחגי ישראל, בהתאם לבחירתו. אורך יום החג הינו 25 שעות. במידה והעובד הזר הועסק בחג, הוא זכאי, בנוסף לשכרו הרגיל, לתשלום תוספת של 150%;
• העובד הזר זכאי לחופשה שנתית על פי חוק (14 ימים בשנה במהלך חמש השנים הראשונות, 16 ימים בשנה השישית, 18 ימים בשנה השביעית ובשנה השמינית ואילך נוסף יום לכל שנת עבודה עד למקסימום של 28 ימים בשנה);
• לאחר השלמת שנת עבודה, העובד הזר זכאי לתשלום עבור ימי הבראה בהתאם לחוק, אשר מספרם עולה עם הותק. השווי של יום הבראה משתנה מדי פעם ועומד נכון להיום, במגזר הפרטי, על סך של 378 ₪;
• העובד הזר זכאי לימי מחלה בהתאם לחוק;
• במקרה של פיטורים או התפטרות יש לתת הודעה מוקדמת. משך ההודעה תלוי באורך תקופת ההעסקה ולא יעלה על 30 יום;
• מטפל זר זכאי לפיצויי פיטורין לאחר השלמת שנת עבודה אחת במידה ופוטר או התפטר בשל סיבה המזכה בפיצויי פיטורין;
• יש לספק לעובד הזר מגורים הולמים וסבירים במשך כל תקופת העסקתו ושבעה ימים לפחות לאחר סיום ההעסקה; אסור למעסיק להחזיק בדרכון של העובד הזר. הדבר מהווה עבירה פלילית;
• אם העובד הזר הגיש תלונה על הפרת אחת מזכויותיו, אין לפגוע בשכרו או בתנאי עבודתו, ואין לפטרו או לפגוע בתנאי עבודתו.

ככלל, כאשר עובד זר מועסק בבית המטופל, המטופל נחשב למעסיק של העובד. עם זאת, מטופל, הזכאי לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי, רשאי לבחור לקבל את הגמלה באמצעות חברת סיעוד וכך, הלכה למעשה, להעסיק את העובד הזר במקביל להעסקה באמצעות חברת הסיעוד. במקרה כזה, כל אחד משני המעסיקים, חברת הסיעוד והמטופל, נושא בעלות התשלומים (כולל התנאים הסוציאליים) הקשורים להעסקת העובד, בהתאם לחלק היחסי של היקף המשרה המשויך לו. כך למשל, מטופל אשר זכאי לקבל גמלת סיעוד ברמה 6, זכאי לקבל 26 שעות שבועיות של טיפול אישי מטעם הביטוח הלאומי. חברת הסיעוד, המקבלת תשלום מהביטוח הלאומי, תממן 26 שעות שבועיות, לרבות התשלומים הסוציאליים הנלווים, ואילו המטופל יממן באופן פרטי את יתרת 16 השעות השבועיות (לרבות התשלומים הסוציאליים הנלווים), עד להיקף משרה מלא של 42 שעות עבודה בשבוע.

מומלץ לפנות לעורך דין

כפי שניתן לראות, העסקת עובד זר הינה הליך סבוך. על מנת שניתן יהיה לעבור את התהליך בצורה הקלה והמהירה ביותר מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הסיעוד, אשר ילווה אתכם לאורך כל הדרך וידאג לכם לשקט נפשי וכן ימנע הוצאות מיותרות.